כשהכלב שלנו מתבגר, מתחילים להופיע שינויים שלא תמיד קל להתמודד איתם.
אחד המצבים הנפוצים הוא שכלב זקן מתחיל לעשות צרכים בבית, למרות שבעבר היה רגיל להתאפק עד היציאה, ולעיתים אפילו היה מחזיק שעות בלי קושי.
פתאום מתחילים פספוסים בבית, ולעיתים במקביל גם התיאבון יורד, הקצב משתנה, והכלב כבר לא מתנהל כמו פעם.
(מרגישים שאתם יכולים להזדהות עם הדברים?)
הדבר הראשון שחשוב להבין הוא שלא מדובר בבעיית התנהגות.
אצל כלבים מבוגרים זה קורה לא פעם בגלל קושי להתאפק, ירידה בשליטה על הסוגרים, כאבים, חולשה, קושי פיזי להגיע בזמן החוצה, או פשוט שינויים טבעיים שמגיעים עם הגיל.
לכן הדבר האחרון שצריך לעשות הוא לכעוס עליו. הוא לא עושה את זה בכוונה. פשוט בורח לו.
אחד הדברים הראשונים שיכולים לעזור הוא להוציא את הכלב בתדירות גבוהה יותר.
אם פעם הספיקו שלוש יציאות ביום, בגיל מבוגר ייתכן שהוא צריך לצאת יותר. במקרים רבים תוספת של עוד שתיים או שלוש יציאות במהלך היום, יחד עם יציאה מסודרת לפני השינה, יכולה להפחית משמעותית את כמות הפספוסים בבית.
(נכון מבעס אבל הוא זקן והוא בן משפחה לכל דבר ועניין)
אפשר גם לפזר בבית פדים גדולים לספיגת שתן, בתקווה שהכלב יעדיף להשתמש בהם כשאין לו אפשרות להתאפק.
מעבר לזה, חשוב להסתכל על המצב הכללי שלו.
אם הוא מתקשה לקום, הולך לאט יותר, נראה שכואב לו, או פשוט לא מספיק להגיע לדלת בזמן, ייתכן שהבעיה היא לא רק חוסר שליטה בצרכים, אלא גם קושי פיזי אמיתי.
במצבים כאלה כדאי לנסות להקל עליו ככל האפשר.
חשוב להוציא אותו מהר ברגע שמזהים שהוא צריך, לדאוג שהדרך החוצה תהיה נוחה ופשוטה, ולהפחית עד כמה שניתן מדרגות או מכשולים מיותרים.
אם מדובר בכלב קטן, לפעמים אפילו הרמה על הידיים עד היציאה יכולה לעזור מאוד.
גם למקום המנוחה שלו יש חשיבות.
לפעמים תוספת של ריפוד יכולה להקל עליו ולעזור לו לנוח בצורה נעימה יותר. עם זאת, חשוב שהמיטה לא תהיה עבה או מסורבלת מדי, כדי שיהיה לו קל להיכנס אליה, לצאת ממנה ולשכב בנוחות.
גם לנושא האוכל צריך לשים לב.
אם הכלב כבר לא אוכל כרגיל, מתעניין פחות בקערה או אוכל מעט מאוד, לא כדאי להתעלם מזה.
מצד אחד, צריך לזכור שכלב מבוגר בדרך כלל זז פחות, פעיל פחות ומוציא פחות אנרגיה, ולכן טבעי שלפעמים גם יצטרך פחות מזון מבעבר.
מצד שני, ירידה בתיאבון יכולה להיות קשורה גם לכאב בשיניים, חניכיים רגישות, קושי ללעוס, או פשוט לכך שהמזון כבר פחות מתאים לו.
במקרים כאלה לפעמים מעבר לאוכל אחר יכול לעזור, למשל מזון רך יותר או אוכל עם ריח וטעם שמושכים אותו יותר.
בסופו של דבר, הדרך הנכונה להתמודד עם המצב היא לא להילחם בו, אלא להתאים את השגרה החדשה לכלב.
יותר יציאות, יותר תשומת לב, פחות כעס, והתאמות קטנות בבית יכולות לעשות הבדל גדול גם עבורו וגם עבורכם.
כדאי גם לשים לב לשינויים נוספים בהתנהגות, ברמת האנרגיה, בהליכה, באכילה או בכאב, ובמידת הצורך לפנות לבדיקה אצל וטרינר, כולל בדיקת שיניים.
הגיל המבוגר מביא איתו אתגרים, אבל עם סבלנות, הבנה והתאמה נכונה, אפשר לעזור לכלב להרגיש טוב יותר וגם להתמודד טוב יותר עם המצב בבית.